פסק-דין בתיק על"ח 4586-05-11

1.         בפניי ערעור על החלטת הועדה הרפואית למס הכנסה מ- 1.2.11, שקבעה למערערת נכות צמיתה בשיעור 94% החל מ- 3.5.10 ("הועדה").

            המערערת, קשישה בת כ- 93 שנה, טוענת (באמצעות בתה) כי מזה שנים רבות, אינה יוצאת מחדרה בדיור המוגן בשל מצבה הגופני והיותה אם שכולה.

            משכך, לא ניתן היה להמציא לועדה תעוד רפואי עדכני.

            מצבה זהה מזה שנים רבות ומרבית ליקוייה (למעט סרטן וגדול במצח) מקורם לפני שנים רבות, לכל הפחות ב- 1.1.2000.

            עד כה איתרה מסמך מ- 1969 בדבר ניתוח באוזן.

            הועדה התעלמה מטענתה כי ליקוי השמיעה ישן והיה על הועדה להכריע בענין עפ"י המצב הקיים. מדובר בטעות שורשית, המקפחת אותה ומחייבת התערבות ביה"ד.

            לא יהא זה צודק כי בשל העדר האפשרות לאתר מסמכים נוספים לאור הזמן הרב שחלף - לא תתייחס הועדה לליקוייה ולעיתויים ודאי כך לאור קביעת הועדה בענין השיניים.

            הועדה לא התייחסה לטענה בדבר סחרחורות קשות, כפות רגליים נפוחות, עצמות בולטות, בצקות, נפיחות, פצעים וגרודים בכל הגוף ובמיוחד ברגליים, כמו גם מחלת הסרטן (במצח ובראש).

2.         בתשובתו עתר המשיב לדחיית הערעור.

            הועדה בחנה כל מסמך רפואי שהובא לה והתייחסה אליו.

            באשר ללקוי השמיעה - העובדה שעברה נתוח ב- 1969 אינה מלמדת על ליקוי שמיעה, שאחרת היו בדיקות מאז (ועד לבדיקה שבפני הועדה, מ- 3.5.10).

            נכות נקבעת בגין ממצאים, כפי שנעשה עפ"י בדיקה כאמור.

            אין איפוא מקום לטעון לנכות רטרואקטיבית - מה גם שאין עסקינן בטעות משפטית המצדיקה התערבות ביה"ד בשק"ד הועדה.

            כך גם הבקשה להבדק ע"י מומחים נוספים - הועדה בחנה המסמכים, והנתונים וממצאי הבדיקות שהיו בפניה ונקבעו למערערת אחוזי נכות בהתאם למכלול הנתונים שהיו בפני הועדה.

            המערערת טוענת כללית בהקשר זה ואינה מצביעה על מסמכים שיש בהם ללמד על דרגת נכות (או תאריך אחר).

3.         הצדדים זומנו לדיון בפני כבוד השופטת מ. לויט ליום 3.4.12 ומשלא יכלה אז להדרש להליך הועבר לבקשתה אליי והצדדים נשמעו בפניי.

            ב"כ המערערת (נכדה) טען כי נזקקת היא לפטור מהכנסתה היחידה כך שתוכל לקיים עצמה בבית האבות בו היא נמצאת, יש לה יותר הוצאות עם התבגרותה. בשיניים העניקו לה נכות לשנת 2000 וכך היה על הועדה לעשות בתחום השמיעה.

            כן חזר על טענותיו בערעור.

 ב"כ המשיב חזרה אף היא על טענותיה והוסיפה כי בטענות שמעלה המערערת אין פגם משפטי, מה גם שנתבקשה קביעה עפ"י המסמכים - ואין בהעדר מסמכים כדי לקבוע דרגת נכות (או עיתויה).